קישורים שונים
 
  מקצה השיפורים של יצחק בדר

יצחק בדר, יו"ר גרנות ודירקטור בתנובה, מדבר לראשונה על המכירה, שופע מחמאות לאריק רייכמן ומוביל את יצרני החלב להגיש הצעה חלופית: המשקיע יקבל 50% בלבד, וחברי תנובה יוכלו להשתתף בהשבחתה

בתהליך המזורז של מכירת תנובה כמעט שלא נשמע קולו של אחד האנשים המרכזיים
בכלכלה של התנועה הקיבוצית. יצחק בדר, יו"ר האגודה השיתופית גרנות המאגדת 41 קיבוצים, הסתפק בהבעת הסתייגות רפה מהדרך החפוזה שבה נוהל תהליך המכירה.

בדר, החבר בדירקטוריון תנובה, לא נטל חלק פעיל בצוות שניהל את מכירתה, למרות ניסיונו הרב כיו"ר חברת גת שבבעלות הקיבוצים גבעת חיים מאוחד והחברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל), והעובדה שזה 13 שנה הוא משמש יו"ר גרנות שמנהלת מחזור של 1.5 מיליארד שקל בשנה.

על אף שלא נטל חלק בניהול המכירה, בדר מלא שבחים לתוצאה הסופית: "אריק רייכמן כמנכ"ל תנובה ואני כיו"ר גרנות שותפים במשחטת העופות א.ת. כשנפגשנו, אמרתי לו 'השגת מחיר חבל על הזמן'".

צוות הרפתנים מגיש הצעה חלופית

ואולם בימים אלה בדר אינו עסוק רק בחלוקת מחמאות להנהלת תנובה. בדר עומד בראש המאמץ של צוות הרפתנים, יצרני החלב מבין חברי תנובה, להגיש הצעה חלופית להצעה למכירת תנובה לקרן אייפקס תמורת 1.025 מיליארד דולר. "בתוך שבוע עד שבועיים נבחר במועמד המועדף עלינו מבין ארבעה: אפריקה ישראל, מאיר שמיר-מריל לינץ', אייפקס ומוטי זיסר", אומר בדר.

לדבריו, העובדה שאייפקס הגיעה להסכמה עם הנהלת תנובה תיתן לה עדיפות אם תסכים לתנאי ההסכם המשופר.

בדר מקפיד לנסח בצורה חיובית את המניעים להגשת הצעה חלופית בהנחה שהמחיר שהשיג רייכמן, קודמו בתפקיד יו"ר גרנות, אכן ראוי.

"אנחנו חייבים לשפר את מעמדם של חברי תנובה שיחליטו להמשיך להחזיק במניותיה ולעודד קיבוצים ומושבים להישאר. עבור בעלי מניותיה, לתנובה יש ערך מעבר למחיר. אני מאמין שהחקלאות בישראל זקוקה לגופים שיחזקו אותה. גם גרנות כארגון שם לעצמו מטרה לטפל בהתיישבות החקלאית. אנחנו ארגון אחות של תנובה. הארגון נותן לקיבוצים שמשתייכים אליו כוח פוליטי, ציבורי וכלכלי וחשוב שגם לחקלאות ברמה הארצית תהיה מערכת כזו - בגלל גורמים פוליטיים וכלכליים ולא רק בגלל החלב".

צוות הרפתנים קבע, לדברי בדר, שמונה עקרונות לשיתוף פעולה עם משקיע חיצוני. החשובים שבהם הם שמירה על שליטה משותפת, גביית פרמיית שליטה מהמשקיע ומתן אופציה לחברי תנובה להשתתף בתהליך ההשבחה של תנובה.

"מכיוון שהחברים בתנובה רואים את יצרני החלב כאיום, אני מתחייב שלא לפגוע בחברים שלא רוצים להישאר. נאפשר לחברים שרוצים למכור את מניותיהם לעשות זאת על בסיס המחיר הראוי שרייכמן השיג". מצד שני, בדר מציע גמישות במימוש האחזקה.

חברים שרוצים להמשיך להחזיק במניותיהם יקבלו אופציה ארוכת טווח למכור אותן בלי לוותר על המחיר שהושג. "אחד הדברים הרעים בהסכם עם אייפקס הוא שההסכם נבנה באופן כזה שאין שום אפשרות להחליט לא למכור את המניות", אומר בדר.

מה שיעיד על חוסר השקיפות של הנהלת תנובה בתהליך המכירה היא העובדה שבדר, יו"ר ארגון המחזיק ב-0.2% ממניותיה של תנובה ודירקטור בתנובה, לא קיבל את מסמך ההסכמות המלא עם אייפקס מהנהלת תנובה.

ההסכם עם אייפקס קובע שתוך שבועיים מיום אישורו על ידי ועידת תנובה על בעל המניות להודיע אם בכוונתו למכור. בעל מניות שיחליט שלא למכור מקבל עוד פרק זמן של ששה חודשים שאחריו יוכל לממש את המניות בירידת מחיר של 5%. חבר תנובה שהודעת המכירה שלו תתמהמה שנה מיום אישור ההסכם יאבד 10% ממחיר העסקה.

על פי עקרונות ההסכם שהוצגו לארבעת השותפים הפוטנציאליים, החברים שיחליטו להישאר יקבלו אופציה לשמונה שנים למכור (put) את מניותיהם במחיר העסקה עם אייפקס צמוד למדד וללא ריבית. החברים יוכלו בשלוש השנים הראשונות להסכם למכור את מניותיהם רק לחברים בתנובה, ואחר כך בתום כל שנה להודיע על מכירת המניות.

"ההסכם החדש משפר את סיכוייהם של החברים שיחליטו להישאר בכל הקשור להשפעה על ניהול החברה בעתיד. ההסכם הנוכחי עם אייפקס לא קבע פרמיה לשליטה בתנובה משום שהנהלת תנובה לא קבעה מחיר שונה לעסקה בהתאם לשיעור האחזקה של אייפקס בחברה. הנהלת תנובה לא שאלה את המתמודדים - כמה תהיו מוכנים לשלם בעבור תנובה כשתקבלו 50%, 51% או 100% מהחברה? ההנהלה קבעה רק שמחיר המינימום יהיה 800 מיליון דולר, אבל לא הבחינה בין מצב שבו השותף יחזיק ב-50% מהמניות, 51% מהן או 100%", אומר בדר. המבקרים טוענים כי בניהול מו"מ אפשר היה להשיג יותר בעבור מניית השליטה.

על פי עקרונות ההסכם שגיבש צוות הרפתנים בשיתוף עם קסלמן וקסלמן ומשרד ארדינסט, בן נתן ושות', השותף העתידי לא יחזיק ביותר מ-50% מתנובה. יתרה מזו, במקרה שיותר מ-50% מחברי תנובה ירצו למכור את מניותיהם, השותף יממן לחברי תנובה שירצו בכך את הרכישה של מניות המוכרים עד לשיעור של 50% ממניותיה של תנובה בהלוואה שהביטחון היחיד לפרעונה יהיה המניות (Non Recourse).

אין פה אג'נדה אישית

התפקיד המרכזי של בדר בגיבוש ההצעה החלופית מעורר את התחושה שהוא נושא את עיניו לתפקיד המנכ"ל הבא של תנובה. ואולם על פי ההצעה החלופית, מי שיבחר את המנכ"ל הוא השותף, והשליטה המשותפת תבוא לידי ביטוי במינוי שני יו"רים משותפים לתנובה.

"אין פה שום אג'נדה אישית. על אף שיו"ר משותף בתנובה הוא תפקיד מעניין וחשוב, אני מסופק בתפקידי בגרנות ואם החברים ייתנו בי את אמונם בעוד שנה אשמח להמשיך בו", אומר בדר. מה בכל זאת מניע את בדר לגבש תוכנית חלופית? "אני מנהל ארגון שתפקידו לייצג את קיבוצי גרנות בארגונים השונים. שואלים אותי בקיבוצים מה גרנות ממליצה, ואני רוצה לגבש הצעה שתהיה מתאימה ליישובי גרנות כמו לשאר השותפים בתנובה - אני רוצה לגבש הצעה שתאפשר לי לומר לבעלים - אני ממליץ לכם ללכת אתי לאורך הדרך ומאמין שבהליכה המשותפת שלנו אנחנו יכולים להשיג הרבה", הוא עונה.

עיקרון נוסף של ההצעה החלופית הוא הגנה על מחיר המטרה של החלב ושמירה על משק חלב מתוכנן. ואולם לדברי בדר, "כל המשקיעים רואים עין בעין עם הרפתנים את הצורך בכך וחושבים שמדובר באינטרס של תנובה לא פחות מזה של יצרני החלב. הדבר היחיד שהם רוצים להבטיח הוא שתנובה לא תשלם מחיר גבוה יותר ממתחריה בעבור חומר הגלם".

ממליץ לחברי תנובה להישאר

הניסיון ליצור מוטיווציה לחברי תנובה להמשיך להחזיק במניותיה הוא, לדברי בדר, הבסיס להצעה החלופית. "אני ממליץ לכל חברי תנובה ללכת אתנו לטווח ארוך, כפי שקרה באלון", אומר בדר, ומזכיר שב-96' העדיפו ארגוני הקניות של עמק יזרעאל ועמק בית שאן למכור לגרנות את אחזקותיהם בחברת אלון שבשליטת דודי וייסמן ושרגא בירן לפי שווי חברה של 55 מיליון דולר. ב-2000 רכש שוב ארגון הקניות של עמק יזרעאל מניות בדור אלון, הפעם - לפי שווי חברה של 140 מיליון דולר".

בדר מסכים שמשמעות המלצתו לחברים להישאר עם מניותיהם היא שלהערכתו, תנובה עשויה להגיע בעתיד לשווי חברה גבוה משמעותית ממיליארד דולר, כשבמקביל ניתן כבר בטווח קצר להביא לשיפור מהותי בתוצאותיה הכספיות.

"כשאתה שואל את עצמך איך השוק מוכן לשלם מיליארד דולר על חברה עם תוצאות עסקיות כל כך נמוכות, אתה מגיע למסקנה שהשוק חושב שבניהול אחר החברה יכולה להציג תוצאות אחרות. עצם העובדה שארבע קבוצות רציניות הסכימו לתג מחיר של מיליארד דולר מצביעה על כך שתנובה יכולה לעמוד ביעדיה, ויותר מכך. מחיר של מיליארד דולר לחברת מזון משמעו שתנובה אמורה להרוויח 100 מיליון דולר בשנה, כלומר כפול מהרווח הנוכחי שלה".

בדר מעריך שההשבחה של תנובה ורווחים אלה ינבעו דווקא מפעילותה בישראל. "אני לא מקל ראש במה שנעשה ברומניה ובפוטנציאל שלה, אבל השנים הראשונות שם יהיו קשות, נחתוך בבשר החי", אומר בדר כשהוא נשאל איך ניתן להקפיץ את רווחיה של חברה כמו תנובה בתוך זמן קצר.

בכל מקרה, בדר לא מתכוון לחכות לוועידת תנובה כדי לראות איזו הצעה תתקבל. ברגע שקואליציית הרפתנים תקבל את ההחלטה לגבי זהות המשקיע שהיא מעוניינת שירכוש את תנובה, היא מתכוונת לפעול בכדי להגיע להסכמה מלאה עם בעלי מניות רבים ככל האפשר.

 
כל הזכויות שמורות להתאחדות מגדלי בקר בישראל, פותח ע"י אקול ענת קשב בע"מ